גנזי ֶק ֶדם שנתון לחקר הגניזה
גנזי ֶק ֶדם שנתון לחקר הגניזה כרך
י
תשע"ד
העורך י' צבי שטמפפר
ועדת המערכת: חגי בן-שמאי (האוניברסיטה העברית בירושלים) ,מנחם בן-ששון (האוניברסיטה העברית), ירחמיאל ברודי (האוניברסיטה העברית) ,י' צבי שטמפפר (האוניברסיטה העברית ומכון בן-צבי) מועצת מערכת בינלאומית: יעקב אלמן (אוניברסיטת ישיבה) ,ג'יימז דיאמונד (אוניברסיטת ווטרלו), נחמן דנציג (בית המדרש לרבנים באמריקה) ,מרק ר' כהן (אוניברסיטת פרינסטון), מנחם כהנא (האוניברסיטה העברית) ,שרה סטרומזה (האוניברסיטה העברית), מרדכי ע' פרידמן (אוניברסיטת תל-אביב) ,סטפן ק' רייף (אוניברסיטת קיימברידג')
עיצוב העטיפה והסדרה :דבורה ליפשיץ עריכה לשונית :יחזקאל חובב עריכת לשון אנגלית :חיה לבבי פיינשטיין הבאה לדפוס :אביחי גמדני עימוד :יוגב ברדה הדפסה :גאלה קדם דפוס בע"מ ,קדימה ,ישראל הפקה :יהודית לובינשטיין ויצטום
בעטיפה: Ms. CUL T-S 16.378
מודפס באדיבות מועצת המנהלים של ספריית אוניברסיטת קיימברידג'
נדפס בישראל גנזי קדם מופק בידי מכון בן-צבי של יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים עבור פרויקט פרידברג לגניזה. © כל הזכויות שמורות לפרויקט פרידברג לגניזה. ISSN 1565-7353
מפעל משותף של Jewish Manuscript Preservation Society
ופרויקט פרידברג לחקר הגניזה.
להזמנות:
יד יצחק בן-צבי ,ת"ד ,7660ירושלים
[email protected] ,91076
תוכן עניינים חלק עברי דבר המערכ ת
7
מסמכים מאפגאנסתאן בספרייה הלאומית אופיר חיי ם
9
קטעי 'חרבא דמשה' בגניזת קהיר יובל הרר י
29
סדר קריאת התורה בימות החול ובשבת במנחה מתקופת הגאונים* מרדכי דב וינטרוי ב
93
שיר שבח חדש בכתב ידו של אברהם בן שלמה ירון ליש ע
121
דיון משווה בפירוש יפת בן עלי למראות הנבואה בירמיהו ובעמוס מירב נדלר־עקיר ב
129
ספר התורה בהיכל ה' הוא העותק ('נסכ'ה') שכתב משה: פירוש יפת בן עלי למלכים ב' כב ,א – כג ,ג מאירה פוליאק ואילנה ששו ן
157
ביקורת ספרים שרידי תשובות בהלכה מאוצרות גניזת קהיר אברהם דו ד
193
חלק לועזי דבר המערכ ת
*7
חוברת מרשמים מאגיים בארמית בבלית יהודית מגניזת דמשק גדעון בוהק ומתיו מורגנשטר ן
*9
אהבה אלוהית וגאולת ישראל – סדר חדש לשביעי של פסח ואוט ון-בקום ונאויה קצומט ה
*45
תקצירי המאמרים העבריי ם
*98
7
דבר המערכת אנו שמחים להגיש את כרך העשור של 'גנזי קדם :שנתון לחקר הגניזה' .המילה 'גניזה' משמשת שם קיבוצי לגניזות הפזורות ברחבי העולם ,והכרך שלפנינו מדגים יפה את המגוון הרחב של הסוגה ואת הפריחה במחקרה .לראשונה מתפרסמים כאן טקסטים מגניזת אפגניסטן שנחשפה לא מכבר ,טקסטים מגניזת דמשק שנתגלתה מחדש לאחר שנים של ִשכחה ,לצד טקסטים חדשים מן הגניזות הידועות של קהיר :בית כנסת בן עזרא ובית הכנסת הקראי .רבגוניותו של חקר הגניזה ניכר אף הוא בכרך העשור, שכן מיוצגים בו תחומי מחקר שונים :המקרא ופרשנותו ,ליטורגיה ,היסטוריה ,הלכה, בלשנות ,מגיה ועוד. מטרתו של השנתון לשמש במה ייחודית למחקרי הגניזה ,מתוך תקווה שהטקסטים המתפרסמים בו מן הגניזות השונות והמחקרים המלווים אותם יעשירו את לימודי היהדות המסורתיים והאקדמיים וכן את לימודי האסלאם. חקר הגניזה התפתח בצעדי ענק בעשור האחרון עם הקמתו של פרויקט פרידברג, ש'גנזי קדם' נמנה עם מפעליו .כחלק מהתפתחות זו ,וכדי לסייע לקוראים ,תוטמע המהדורה הדיגיטלית של כתב העת שבאתר המרשתת של פרויקט פרידברג ותסונכרן עם התמונות ועם המידע הביבליוגרפי המצויים במאגר .הקורא יוכל לעיין ישירות בקטעי הגניזה המופיעים בשנתון על ידי לחיצה על הקישורית שבאתר. ל'גנזי קדם' ניתן להציע מאמרים בעברית ובאנגלית .למובאות ארוכות בכל שפה שאיננה שפת המאמר יש לצרף תרגום ,וכן תקציר באנגלית למאמרים בעברית .את המתכונת של המאמרים (כולל סגנון ההפניות וכדומה) יש לקבוע על פי ההנחיות לכותב המובאות בכרך התשיעי. ניתן לשלוח מאמרים למכון בן צבי ,ת"ד ,7660ירושלים .91076כמו כן ניתן לפנות בשאלות או לשלוח מאמרים לעורך ,ד"ר י' צבי שטמפפר
[email protected] :
י' (התשע"ד)
שמות המחברים המשתתפים בכרך זה גדעון בוהק המחלקה ללימודי התרבות העברית ,אוניברסיטת תל-אביב אברהם דוד האוניברסיטה העברית יובל הררי
המחלקה לספרות עברית – החטיבה ללימודי פולקלור ,אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מרדכי דב וינטרוב ביתר עילית ואוט ון-בקום המרכז ללימודי המזרח התיכון ,אוניברסיטת גרונינגן ,הולנד אופיר חיים החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון ,האוניברסיטה העברית ירון לישע
אוניברסיטת בר-אילן והאקדמיה ללשון העברית משה מורגנשטרן המחלקה ללשון עברית ,אוניברסיטת תל-אביב מירב נדלר המחלקה לערבית ,אוניברסיטת בר-אילן
מאירה פוליאק החוג ללימודי התרבות העברית ,מגמת מקרא ,אוניברסיטת תל-אביב נאויה קצומטה
אוניברסיטת קיוטו-יפן
אילנה ששון החוג ללימודי התרבות העברית ,מגמת מקרא ,אוניברסיטת תל-אביב
193
שרידי תשובות בהלכה מאוצרות גניזת קהיר אברהם דוד
זה לא מכבר ראו אור שלושה כרכים גדולים של ילקוטי תשובות בהלכה שנלקטו מאחדים מאוצרות הגניזה הקהירית בעריכת שמואל גליק ,העומד בראש מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה .העורך וצוות של חוקרים ,איש איש בתחום מיומנותו ,הרימו תרומה נכבדה ביותר להעלאת קרנה של ספרות השו"ת שרווחה במזרח בימי הביניים ובראשית העת החדשה. מלאכת הההדרה של התשובות נעשתה בשתי סדרות .הסדרה האחת ,מהדורה דו־לשונית עברית ואנגלית ,כוללת תשובות שנשתמרו באוסף הגניזה על שם ז'אק 1 מוצרי ,המופקד כיום בהשאלה זמנית בספריית האוניברסיטה בקיימברידג' (אנגליה). הסדרה האחרת ,בשני כרכים ,כוללת תשובות שלמות או שרידים של תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית מראשיתה השמורים באוספי גניזת קהיר ובכתבי יד אחרים שבספריות של אוניברסיטת קיימברידג' 2.שתי סדרות אלה זכו לעריכה מקצועית ומדויקת ,לפי כללי הההדרה המודרניים המקובלים בההדרת טקסטים קלסיים קדומים.
.אאוסף מוצרי בטרם נדון באופייה של מהדורה זו ,ברצוני לעמוד בקצרה על משמעותו וגלגוליו של האוסף המיוחד במינו של ז'אק מוצרי ( .)1934–1884מוצרי היה ממשפחת בנקאים אמידה בקהיר ,שיסודה ברבע האחרון של המאה התשע עשרה .הוא היה פעיל בעסקי הבנקאות המשפחתית ונטל חלק גם בפעילות ציבורית קהילתית .ואולם ,כמי שחווה 1
2
S. Glick (ed.), Seride Teshuvot: A Descriptive Catalogue of Responsa Fragments from the Jacques
=( .Mosseri Collection Cambridge University Library, Leiden–Boston 2012, xxiv+409+[45] ppש' גליק [עורך] ,שרידי תשובות מאוסף ז'אק מוצרי שבספריית אוניברסיטת קמברידג' ,ליידן–בוסטון תשע"ב). ש' גליק (עורך) ,שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית מגניזת קהיר ומכתבי יד שבאוספי הספריות שבאוניברסיטת קמברידג' ,א–ג ,ירושלים תשע"ג–תשע"ד+]17[ ,נג 1298+עמ' (=S. Glick [ed.], Seride Teshuvot of the Ottoman Empire Sages from the Cairo Genizah Collection of the Cambridge
.)University Library, 1–2, Jerusalem 2013
י' (התשע"ד)
194
דוד םהרבא
כילד את גילויה של הגניזה ,בעשור האחרון של המאה התשע עשרה ,הוא מצא עניין רב בחשיפתם של קטעי גניזה שהיו פזורים בקהיר מעבר למה שנתגלה בבית הכנסת בן עזרא 3.יחד עם הארכאולוג ריימונד וייל והמלומד והאספן ברנרד דב שפירא ,שניהם אנשי פריס ,הם תרו בשנים 1912–1909אחר קטעי גניזה שונים ,ועלה בידם לגלות במעבה האדמה ,בבית הקברות אל בסאתין בקהיר ,תיבת עץ שהכילה למעלה משבעת אלפים קטעים ,שלמעשה היו חלק מן האוסף הגדול שנשתמר בבית הכנסת בן עזרא. וייל ושפירא השקיעו מאמצים רבים בשימור האוסף ובהכשרתו לשימוש הרבים. שפירא אף טרח בהכנת קטלוג ,אך עקבותיו נעלמו ולא נודעו עד עצם היום הזה .מאז הפך ביתו של ז'אק מוצרי בית ועד לחכמים .חוקרים היו פוקדים את ביתו ,ובכללם חוקרים נודעים מירושלים כדוד ילין ,בנימין מנשה לוין ושמחה אסף ,והיו מפשפשים באותם קטעים בלים .לא יצאו ימים רבים וחוקרים אלה העלו על מכבש הדפוס פנינים מאוסף חשוב זה. עם מותו של ז'אק מוצרי ,בשנת ,1934עקרו אלמנתו רחל לבית בריל ילידת ראשון לציון ושלושת בניה ממצרים ונטלו עמם את אותה תיבת עץ שהכילה את קטעי הגניזה. מאז היה אוסף זה סמוי מן העין עשרות שנים ,ובמשך זמן רב נעשו מאמצים לאתרו, אך לשווא .בשנת 1970במבצע בילוש מיוחד במינו הצליח פרופ' ישראל אדלר ז"ל ,מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (כיום הספרייה הלאומית) ,לאתר את האלמנה, שבינתיים שינתה את זהותה ואת דתה ,ובדרכים דיפלומטיות הצליח לשכנע אותה לאפשר צילום של האוסף כולו ,מלאכה שנעשתה במאמץ רב במשך ימים אחדים. מאז משמשים הקטעים המצולמים של אוסף זה את החוקרים השונים בין כתליה של הספרייה הלאומית .במסגרת זו יצא לאור כעבור עשרים שנה ,בשנת תש"ן ,קטלוג של אוסף ז'אק מוצרי ,בהוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים ,והיה לי הכבוד להימנות עם עורכיו. צוואתו של ז'אק מוצרי כנראה נעלמה ,אך על פי עדויות שונות הוא ציווה את האוסף היקר והחשוב הזה לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי .שני בניו לא הכחישו מעולם עובדה זו .מאז עשה פרופ' ישראל אדלר המנוח מאמצים כבירים לממש את 4 הצוואה ,שבפרטיה רב הנסתר על הגלוי. 3
על חשיפתה של הגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר העתיקה (פֻסטאט) ועל חקר הגניזה בכללותו ראו דיונים אחרוניםS.C. Reif, A Jewish Archive from Old Cairo: The History of Cambridge : University’s Genizah Collection, Richmond, Eng. 2000; A. Hoffman and P. Cole, Sacred Trash: The Lost and Found World of the Cairo Geniza, New York 2011
4
תיאור ההשתלשלות של חשיפת האוסף ואופן צילומו החפוז בידי י' אדלר מובא בהקדמתו לקטלוג האוסף ,הנזכר לעיל בגוף הטקסט ,הן בנוסח העברי הן בנוסח האנגלי.
ריהק תזינג תורצואמ הכלהב תובושת ידירש
בסוף שנת 2005חלה פריצת דרך כלשהי ,כאשר אחד הבנים ,מר קלוד מוצרי היושב בפריס ,החליט להפקיד את כל האוסף למשך עשרים שנה בספרייה של אוניברסיטת קיימברידג' ,בתנאי שהקטעים יעברו תהליך של רסטורציה ושימור – תהליך שכבר מצוי בעיצומו – ואז תישקל העברתם של כל הקטעים לספרייה הלאומית בירושלים .נקווה שכך יהיה.
.בהסדרה הראשונה
המהדורה :התשובות מאוסף מוצרי יצאו לאור במהדורה דו-לשונית ,עברית ואנגלית, הכוללת שבעים וחמש שאלות ותשובות בהלכה שנשתמרו באוסף זה .התשובות נחלקות לארבע חטיבות :גאוני ארץ ישראל (המאות העשירית – האחת עשרה) ,גאוני בבל (המאות העשירית – האחת עשרה) ,חכמי הראשונים (המאות האחת עשרה – החמש עשרה) וחכמי האחרונים (המאות השש עשרה – השמונה עשרה) .התשובות מובאות לפי מקומן באוסף .עבודת מחקר זו מבוססת על הקטלוג של אוסף מוצרי הנזכר לעיל. עם זאת ,יש לציין שהתיאור בקטלוג התברר כבלתי מדויק פה ושם ,הן בזהות המשיב הן בהגדרת הטקסט (אם בכלל לפנינו שו"ת או שמא חיבור הלכתי כלשהו) .מהדורה זו רואה אור במסגרת פרויקט משותף של מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה והיחידה לחקר הגניזה על שם טיילור-שכטר בספריית אוניברסיטת קיימברידג' .הקטעים נבחנו בקפידה רבה בידי שמואל גליק וצוות חוקרים מישראל. גדול חלקם של צבי שטמפפר ,דותן ארד ומשה עסיס ,ששקדו על פענוח והעתקה של הנוסח בערבית־יהודית ועל תרגומו לעברית .תרומה חשובה נזקפת לזכותם של אריאל גרוסמן ויעקב שורץ בבדיקת התעתיק ובמלאכת העריכה ,יחד עם חוקרים מספריית האוניברסיטה בקיימברידג' :בן אאותוויט ( ,)Outhwaiteראש יחידת הגניזה ,דניאל דוויס ( )Daviesוסיאם ביירו (.)Bhayro מבנה המהדורה :כבר צוין שמהדורה זו היא למעשה דו לשונית .המבואות נכתבו עברית ואנגלית והם מופיעים במקביל בצד העברי ובצד האנגלי .הטקסט מובא בלשון המקור :עברית או ארמית אך לרוב ערבית-יהודית ,ובמקביל לו ,מצדו השמאלי ,מובא תרגומו העברי .בנוסף לכך משולב במקומו צילום של כל עמוד ועמוד .תיאור התוכן וכתב היד וכן הערות השוליים לטקסט מובאים בשפה האנגלית .התיאור של תוכן התשובה מובא גם בעברית ,לאחר המבוא העברי. זהותם של המשיבים :בשתי החטיבות מספרות הגאונים ,מארץ ישראל ומבבל ,נמנו שלושים ואחת תשובות ,ובהן תשובותיהם של הבולטים מבין הגאונים .רוב התשובות
195
196
דוד םהרבא
שנדפסו בשתי החטיבות פורסמו זה מכבר בידי גדולי החוקרים של ספרות הגאונים, ובראשם שמחה אסף ,שפרסם רבות מהן במחקריו על גאוני בבל .תשובות בודדות פרסמו אברהם אליהו הרכבי ,בנימין מנשה לוין ,יעקב מאן ,שלמה דב גויטיין ,משה גיל ואחרים .מבין המשיבים בתקופה זו יש לציין את הגאונים הארץ ישראלים ר' שלמה בן יהודה ( )2 ,1ור' ודניאל בן עזריה ( ,)4את ר' אפרים בן שמריה ,ראש הישיבה הארץ ישראלית במצרים ( ,)3וכן גאונים בבלים רבים שזהותם אינה ידועה .מכל מקום ,אחת עשרה תשובות הן של רב שרירא גאון ורב האי גאון ([ 20 ,18 ,11 ,10 ,8 ,6 ,4פורסמה כאן לראשונה] .)25 ,23 ,22 ,21 ,עוד יש לציין ,שבין גאוני בבל שולבה בטעות אחת משתי תשובותיו של ר' אפרים בן שמריה ( ,)7ראש ישיבת הארץ ישראלים במצרים ,אם כי תשובה אחרת נכללה בין תשובות גאוני ארץ ישראל (.)3 החטיבה השלישית כוללת שלושים ושבע תשובות מגדולי חכמי ימי הביניים ,רבות מהן שנדפסו במהלך שלושת הדורות האחרונים .יש לציין את תשובותיהם של הרמב"ם ([ 19 ,16 ,15אוטוגרף] )37 ,24 ,20 ,ובנו ר' אברהם ( ,)36 ,31 ,30 ,4שאת רובן כבר הדפיס מרדכי עקיבא פרידמן באחדים ממחקריו ,ואת תשובותיהם של ר' יצחק אלפאסי – הרי"ף ( ,)6ר' יצחק שוויק ( ,)2ר' יוסף אבן מיגש ( )3ורבנו גרשם מאור הגולה ( .)7נראה שתשובת רגמ"ה היא הקטע האשכנזי הקדום ביותר ששרד בגניזת קהיר ,שכן היא הועתקה במאה השתים עשרה .מבין החכמים שפעלו אחריהם שרדו תשובותיהם של ר' יצחק בר ששת ( )9ור' שמעון בן צמח דוראן ( ,)25שניהם מחכמי ספרד ,שנמלטו לצפון אפריקה בעטיין של גזרות קנ"א (.)1391 החטיבה הרביעית היא לקט של שבע תשובות עבריות מחכמי האחרונים ,מן המאות השש עשרה – השמונה עשרה .שש מן התשובות אנונימיות והשביעית היא תשובתו האוטוגרפית של החכם הספרדי ר' משה אלאשקר ( ,)6שהתגורר במצרים ובירושלים במחצית הראשונה של המאה השש עשרה .קטעי גניזה מקובצי תשובותיו שרדו בספריית האוניברסיטה בקיימברידג' ונכללו בכרך השני של הסדרה השנייה.
.גהסדרה השנייה הסדרה השנייה מכילה שאלות ותשובות שנכתבו מאז ראשית השלטון העות'מאני ( )1516ועד למחצית הראשונה של המאה התשע עשרה .נכללו בה הן קטעי תשובות הן קונטרסים אחדים של קובצי תשובות. המהדורה :הכרך הראשון כולל תשובות של חכמי ארץ ישראל והכרך השני הוא של חכמי מצרים .הכרך שלישי ,שהוא המשכו של השני וכולל תשובות אנונימיות של חכמי
ריהק תזינג תורצואמ הכלהב תובושת ידירש
מצרים ,ומפתחות לשלושת הכרכים ,ראה אור זה עתה .בסדרה השנייה ,בניגוד לסדרה הראשונה ,התשובות מובאות בסדר כרונולוגי .את המהדורה ערך כאמור שמואל גליק, בהשתתפותם של דותן ארד ויעקב שורץ ובסיועם של אריאל גרוסמן וחיים כרמי .כמו בסדרה הקודמת ,גם בסדרה זו מובא נוסח התשובה כשהוא מפוענח וכולל הערות שוליים ,ובצד כל עמוד מופיע צילומו. ההקדמה :המהדורה כוללת מבוא מקיף שאורכו יותר מחמישים עמודים .המהדיר דן בו ,במידה רבה של הצלחה ,בנקודות מרכזיות בחקר התשובות .אסתפק בציון כמה תובנות העולות בהקדמה. המהדיר פותח בסקירה קצרה ומעניינת על השתלשלות חקר התשובות .הוא פותח בתשובות מן התקופה הקלסית של הגניזה ,המאות העשירית – השלוש עשרה: למן תשובותיהם של גאוני בבל ועד לאחרוני בית הרמב"ם ולאחרוני בעלי התוספות. בדיון על הגניזה המאוחרת הוא מסיק שהמחקר התמקד באיגרות ובתעודות ולא ניתנה תשומת הלב לחקר התשובות ,משום שמרבית התשובות מאותה העת כבר ראו ממילא את אור הדפוס .בקשר לכך מציין המהדיר' :מחקרנו מוכיח כי יש בכתבי היד מהגניזה המאוחרת לתרום תרומה נכבדה הן לחקר הספרות הרבנית והן למחקר ההיסטורי'. אוסיף ואומר ,שגניזת קהיר המאוחרת בכללותה לא זכתה לעיון ולמחקר של ממש אלא בשני הדורות האחרונים ,ובעיקר בדור האחרון 5,להוציא תעודות אחדות שפרסם שמחה אסף החל בשנות השלושים של המאה הקודמת. המהדיר גם מאפיין את פריחתה של הספרות הרבנית במרחב המזרחי של אגן הים התיכון למן המאה השש עשרה ואילך ,ובכלל זה פריחתה של ספרות השו"ת .כאן היה ראוי להדגיש גם את הניוון הרוחני שהיה קיים במזרח בכללותו בשתי המאות שקדמו לבואם של מגורשי ספרד ,ואת המהפכה האדירה שחוללו המגורשים בבואם למזרח ,כאשר הביאו עמם מסורות שונות של תרבות ומטען עשיר של למדנות ופסיקה ממכורתם בחצי האי האיברי .תרומה רוחנית זו טרם נחקרה ביסודיות ,וביטוי מובהק לכך משמשים שרידיהן של התשובות שנשתמרו באוצרות גניזת קהיר ,המשקפות את עוצמתן הרוחנית של הקהילות המובילות :ירושלים ,צפת וקהיר. בהמשכה של ההקדמה המהדיר מקדיש דיון ארוך למשמעות ההיסטורית וההלכתית העולה מקובצי התשובות ,תוך השוואת נוסח הגניזה למהדורות הנדפסות .יש לכך חשיבות גדולה ,כי רבים מקובצי התשובות הם אוטוגרפים הכתובים בידי מחבריהם. השוואה זו מגלה את שינויי הנוסח שעבר הטקסט מאז יצא מעטו של המחבר ועד 5
כותב שורות אלה תרם לכך במידה לא מועטה ,והיה מקום להדגיש זאת בהקדמת המהדיר ,עמ' ד ,הערה .31
197
198
דוד םהרבא
הופעתו בדפוס .המהדיר היטיב לתאר את המהדורות הנדפסות המוערות שראו אור בדורנו לעומת המהדורות שיצאו מתחת ידו של המדפיס הראשון; לעתים האחרונות יצאו לאור בנוסח משובש יותר מבעבר דווקא. מצב השתמרותן של התשובות מעניין לגופו :התשובות נשתמרו באופנים שונים – כדפים אחדים אגודים יחדיו ,כקונטרס שלם או חלקי ולעתים אף כקונטרסים אחדים וכדפים שלמים או חתוכים .בסדרה הראשונה שבאוסף מוצרי נשתמרו דפים בודדים של תשובות ,פרט לאחת מתשובות רב האי גאון ( )10מן המאה האחת עשרה, שנשמרו הימנה שמונה דפים רצופים .התשובות שבסדרה השנייה נשמרו טוב יותר כי כל התשובות שכונסו בה מאוחרות ,מן המאה השש עשרה ואילך ,ופגיעתן של שיני הזמן בהן הייתה פחותה. מבנה המהדורה :המהדורה כוללת פענוח של התשובה ששרדה בגניזה ובצמוד אליו צילום של כל עמוד ועמוד 6.המהדיר הקדים לכל תשובה תיאור של תוכנה ,היכן ומתי נכתבה והיכן נדפסה .הוא גם כלל ידיעות על תולדות המשיב ותיאור של כתב היד. פה ושם השלים המהדיר תשובה זו או אחרת על פי הנוסח הנדפס ,ואף ציין במידת הצורך לשינויי נוסח מן המקבילה הנדפסת .עוד ראוי לציין ,שבמקרים אחדים מרוכזות תשובות ממשיבים שונים שנשאלו על אותו מקרה. זהותם של המשיבים :הכרך הראשון כולל שלושה עשר קובצי תשובות מפרי עטם של חכמי ארץ ישראל .עם המשיבים נמנים שני האריות שבחבורה ,גדולי החכמים בארץ ישראל בראשית תקופת השלטון העות'מאני ,ר' יעקב בירב ור' יוסף קארו .ר' יעקב בירב ( ,)8 ,2גדול חכמי ההלכה בצפת ברבע השני של המאה השש עשרה 7,הוגה רעיון סמיכת החכמים והקמת הסנהדרין בארץ ישראל ,שבישיבתו בצפת סמך ארבעה מתלמידיו הבכירים ובכללם מרן ר' יוסף קארו – חכם זה הותיר אחריו אך מעט תשובות 6 7
כאן ראוי לציין שלעתים הצילומים – אף של אותו הדף – אינם מובאים בגודל זהה ,אף שאין לכך סיבה נראית לעין ,וחבל; ראו לדוגמה :סדרה ראשונה (לעיל ,הערה ,)1עמ' .183 ,181 ,152 ,149 על שנת פטירתו נתעורר ויכוח בין החוקרים בשני הדורות האחרונים .תלמידו ר' משה דטראני (המבי"ט) רושם באחת מתשובותיו על פטירת רבו ר"י בירב' :נתבקש בישיבה של מעלה ליל שבת ר"ח אייר שנת אש"ה' (שו"ת המבי"ט ,ויניציאה שפ"ט ,א ,סי' קג) .יש שביקשו להסיק מכך שהוא נפטר בשנת ש"ו ( ,)1546ויש שביקשו לקבוע את שנת הפטירה לשנת ש"א ( ,)1541ולא לקחו בחשבון את האות ה"א (שראו בה ציון של מספר האלפים) .עמדתי על כך בהערתי' :לבירור שנת פטירתו של ר' יעקב בירב' ,עלי ספר ,יב (תשמ"ו) ,עמ' ,132והוכחתי על פי מקורות אחרים שכבר בשנת ש"ב ( )1542הוא לא היה בין החיים .המהדיר דן בכך בכרך הראשון (לעיל ,הערה ,)1עמ' ,114הערה ,10והכריע לשנת ש"ו ,כי בשנה זו חל ליל שבת בראש חודש ,מה שאין כן בשנת ש"א .ואולם ,משלושה מקורות ברורים עולה שהוא נזכר בברכת המתים כבר בשנים ש"ב ( )1542וש"ד ( .)1544על כורחך צריך להסיק שתאריך הפטירה ב'שנת אש"ה' (היום בחודש) שובש ,ושנת פטירתו היא ש"א.
ריהק תזינג תורצואמ הכלהב תובושת ידירש
בהלכה 8.מרן רבי יוסף קארו ( ,)8גדול חכמי ההלכה בדור הגירוש ,חיבר את 'בית יוסף', 'שולחן ערוך' וחיבורים נוספים בהלכה ובקבלה 9.הכרך כולל גם שרידים מתשובותיהם של צאצאי ר' יעקב בירב :בנו יצחק בירב ( )3ונכדיו ,האחים יעקב בן אברהם בירב (,4 10 )?7ור' משה בן אברהם בירב (.)?7 ,6 ,5 חכם בולט אחר מבין חכמי צפת שתשובה מפרי עטו הובאה בכרך שלפנינו הוא ר' שלמה אלקבץ ,שהשיב לר' יוסף קארו 'בענין קבורת הצדיקים בארץ הקדושה יעקב ויוסף ומשה' ( .)1חכם זה היה מראשי המקובלים בצפת ברבע השני והשלישי של המאה השש עשרה ,והוא הותיר אחריו חיבורים שונים בקבלה והתפרסם כמחבר הפיוט הנודע 'לכה דודי' .אני סבור שלא היה מקום לכלול תשובה זו בכרך הנוכחי ,כי היא איננה תשובה בהלכה אלא דיון על פירוש של קטע בספר 'הזוהר' העוסק בקבורת הצדיקים בארץ ישראל .זהו חיבור קבלי מובהק שכותרתו' :אמרות טהורות בעשר יסודות' ,והוא 11 אף נדפס בתוך חיבורו של אלקבץ ברית הלוי ,לבוב תרכ"ג ,דף לט ע"ב–מג ע"א. משיב אחר מחכמי צפת וירושלים שתשובה שלו נדפסה בכרך הוא ר' שלמה סיריליו ( ,)10שנודע בפירושו לתלמוד הירושלמי לסדר זרעים ולמסכת שקלים 12.נציין משיבים נוספים מחכמי צפת וירושלים מן המחצית השנייה של המאה השש עשרה ומראשית המאה השבע עשרה :ר' אברהם שלום השני ( ;)9ר' יעקב אלטרץ ( ;)11ר' אברהם יצחקי? ,מחכמי ירושלים במחצית השנייה של המאה השבע עשרה ובשליש הראשון של המאה השמונה עשרה ( ;)12ואחרון המשיבים – ר' שלום לחמי ,מחכמי ירושלים במאה התשע עשרה ,שנפטר בטבריה בשנת תרל"א ( .)1871שרידים מאחת 8עליו ועל מעמדו בהלכה כראש ישיבה מובילה בצפת ,במיוחד בקשר לרעיון הסמיכה ,כבר נכתב רבות. דיון מחודש ומסכם על העניינים הללו ועל כך שגם עסק בפרקמטיא ,ראו :א' דוד' ,בית בירב בארץ ישראל ובמצרים במאות הט"ז–י"ז לאורם של גניזת קהיר ומקורות אחרים'Hispania Judaica Bulletin, , ( 11ספר זיכרון ליום טוב עסיס) [בדפוס]. 9סיכומי דברים על אודותיו ועל יצירותיו ראו :מ' בניהו ,יוסף בחירי :מרן רבי יוסף קארו ,ירושלים תשנ"א; רי"צ ורבלובסקי ,ר' יוסף קארו :בעל הלכה ומקובל ,תרגם י' צורן ,ירושלים תשנ"ו (תרגום מעודכן של ספרו.)R.J.Z. Werblowsky, Joseph Karo: Lawyer and Mystic, Oxford 1962 : 1 0על אודותם ראו :דוד (לעיל ,הערה .)8 11מצוי בארבעה כתבי יד נוספים ובשלוש מהדורות אחרות של 'ברית הלוי'. 12על פירושו לירושלמי ראו :ש' ליברמן' ,משהו על מפרשים קדמונים לירושלמי' ,ספר היובל לכבוד א' מארכס ,חלק עברי ,בעריכת ש' ליברמן ,נוירק תש"י ,עמ' שא–שב; ולאחרונה :ע' סמואל' ,ראשון פרשני הירושלמי – קוים לדמותו ולפועלו של ר' שלמה סיריליו ממגורשי ספרד' ,פעמים( 49 ,תשנ"ב) ,עמ' .53–32חכם זה נזכר באחת מאיגרותיו של מרן ר' יוסף קארו ,שנשתמרה בגניזת קהיר ,העוסקת בסיוע חומרי לאלמנתו וליתומים 'אשר נשארו במצור ובמצוק ובחסר כל' .ראו :ש' אסף' ,מכתב מאת מרן ר' יוסף קארו ז"ל' ,סיני ,ו (תש"ו) ,עמ' תקיז–תקיח.
199
200
דוד םהרבא
מתשובותיו ,המשתרעת על פני ארבעה עשר דפים שנקטמו בצדם האחד ,נשתמרו בגניזה (.)13 הכרך השני מוקדש לחכמי מצרים במאות השש עשרה – השמונה עשרה ,שמרביתם חיו ופעלו בקהיר .ואלו שמות המשיבים :ר' דוד אבן אבי זמרא ,הנודע בכינויו הרדב"ז ( ,)8–1מגדולי חכמי ההלכה במצרים ובארץ ישראל במאה השש עשרה ,שהותיר אחריו בדפוס למעלה מאלפיים ושש מאות תשובות 13,ובגניזת קהיר נשתמרו שרידים רבים יחסית מקובצי תשובותיו שנכללו במהדורות תשובותיו; בן דורו החכם הנודע ר' משה אלאשקר ( ,)12–9ונציין כי תשובה אחרת שלו פורסמה בסדרה הראשונה ,בתשובות חכמי האחרונים ( ;)6ור' יעקב בן אברהם קשטרו ,המכונה מהריק"ש ( ,)13שהיה מחכמי קהיר הבולטים במחצית השנייה של המאה השש עשרה ובראשית המאה השבע עשרה. חכמים נוספים שתשובותיהם נדפסו בכרך הם שניים מבני דורו :ר' שלמה אלפרנג'י ( )14ור' מאיר גאויזון ( ;)16–15לפני קרוב לשלושים שנה נחשפה דמותו של מהר"ם גאויזון כאיש הלכה דגול עם פרסום ספר תשובותיו במהדורת א' שוחטמן 14.כן נציין שני חכמים מן הדור שלאחריהם :ר' אברהם סכנדרי ( )17ור' אברהם טריקה ( ,)18מחכמי אלכסנדריה .אף פורסמו בכרך שרידים מקובץ תשובותיו של ר' דוד קונפורטי (,)26–20 שחי כשני דורות אחריהם .ייתכן שאותן תשובות הן שרידים מקובץ תשובותיו ,שאותו הוא מזכיר בחיבורו 'קורא הדורות' ועקבותיו לא נודעו עד כה .שניים מבני דורו במצרים הותירו אף הם תשובות בעלות משקל סגולי :ר' שמואל בן חביב ( )28–27ור' אברהם בן מרדכי הלוי ( ,)30–29בעל שו"ת 'גינת ורדים' .החכם האחרון שתשובתו מתפרסמת בכרך הוא ר' שבתי נאווי ( ,)31רבה של קהילת רשיד ( ,)Rosettaשנפטר בשנות השלושים של המאה השמונה עשרה. לסיכום :מעטים הם דברי הביקורת על הכרכים שלפנינו או השלמות ביבליוגרפיות הנדרשות בהם ,ואין בדברי הביקורת שהוזכרו לעיל כדי להפחית כהוא זה מערכה של עבודה זו .לפנינו מחקר מובהק בתחום ספרות השאלות והתשובות במרחב של ארצות המזרח הקרוב ,למן תקופת הגאונים ועד לזמנם של חכמי האחרונים בראשית העת החדשה .בשתי הסדרות הושקעה יגיעה רבה ,והעבודה של המהדיר ואנשי צוותו נמשכה בוודאי שנים רבות .אכן ,הם ידעו למצוֹת בתבונה רבה את מה שמתבקש במחקר מעין 13לשיטת פסיקתו בהלכה ראו:
H.J. Zimmels, Rabbi David ibn abi Simra (RDbs): ein Beitrag zur
Kulturgeschichte der Juden in der Türkei im 16. Jahrhundert auf Grund seiner Gutachten, Breslau .1933, pp. 20–28לאחרונה דן בכך S. Morell, Studies in the Judicial Mothodology of Rabbi David Ibn Abi Zimra, Lanham 2004
14שאלות ותשובות רבינו מאיר גאויזון ,א–ב ,ירושלים תשמ"ה.
ריהק תזינג תורצואמ הכלהב תובושת ידירש
זה ,בראש וראשונה מן ההיבט הפילולוגי :פענוח טקסטים שלעתים קריאתם קשה ביותר בשל מצבם הפיזי של הקטעים שנשתמרו בגניזת קהיר; מלאכה זו נעשתה על אדני הכללים הפילולוגיים המודרניים תוך השוואה מתבקשת למהדורות מקבילות .יתר על כן ,במהדורות ניתנה תשומת לב רבה לפרשנות ההלכתית-המשפטית של הכתבים, תוך שילוב ידיעות רבות גם בתחום הביבליוגרפיה והרקע ההיסטורי .מיומנותם של העוסקים במלאכה יש בה כדי להציב אבן דרך להמשך המחקר של התשובות מן הגניזה הקהירית המצויות באוספים אחרים ,אם בידי המהדיר עצמו ואם בידי זולתו .על ידי כך יוכלו החוקרים לצרף קטעים או דפים שלמים מן האוספים השונים עם אלה שנשתמרו באוספי קיימברידג' בכלל ובאוסף מוצרי בפרט .יתר על כן ,המהדורות שלפנינו ישמשו דגם לההדרה קפדנית של טקסטים מן הגניזה העוסקים בתחומים נוספים 15,כגון מדרש, הלכה ,פרשנות המקרא ,פרשנות התלמוד ,דקדוק עברי ,פילוסופיה ,מדעים ורפואה.
15להוציא תחומים שכבר מוצו או שהם מצויים בתהליכים שונים של מיצוי ,כגון :משנה ,תלמודים ,תפילה ופיוט ,לצד השפע העצום של חומר דוקומנטרי ,שפרסומו הוא עניין של דבר יום ביומו.
201
